Alaska Anchorage 5-7 August

יום רביעי 5 באוגוסט 2009

טיסת צהרים של קונטיננטאל. במטוס היה חם מידי לטעמנו, אבל ראינו שאנשים אחרים מתכסים בשמיכות. לאבי רצו להגיש פעמיים אוכל כשר כנראה שיש לו פרצוף של כשר. טיסה ארוכה ומתישה. מזג האוויר בNewark  אביך וחם 32מעלות צלסיוס. טוב שהמזגן במלון הולידי אין בשדה מעולה חזק מאד ואין לנו כל כוונה לצאת החוצה עד מחר. השירות במלון אדיש למדי.

הדלקנו טלוויזיה ושמנו לב שבמזרח USA מתעלמים מאלסקה לחלוטין! אין דיווחים על מזג האוויר שם ובכלל. "לא על המפה". בהמשך למדנו שבאלסקה מודעים לכך והם אומרים שגם לגבי הוואי זה כך.

התאורה בחדר עמומה כמו שהאמריקאים אוהבים ואותנו זה משגע, משגע את העיניים. האור בחוץ באמצע הלילה (2 לפנות בוקר) נראה כאילו יש תאורת רחוב. מוזר למרות שמהר מאד קל להתרגל לזה.  בגלל פער הזמנים התעוררנו בערך ב1 וב2 לפנות בוקר ולהפתעתנו ראינו קבוצת נוער מתרגלים ריקודים ברחבת בית המלון בחוץ. סוג של ריקודי היפ הופ.

יום חמישי 6 אוגוסט 2009 מזג אוויר בהיר ויפה.

בבוקר יש שאטל לשדה וממשיכים לסיאטל. אנשים משתעלים מידי פעם (כבר בנתב"ג) קצת מלחיץ בגלל שפעת החזירים – רק לא להדבק לקראת החופשה. הגענו לארה"ב הכל ג ד ו ל החל בכוסות ועד אנשים – נראים כמו אלו ב"יורדים בגדול". מדהים. כוס קטנה - גדולה בשבילי. מהר מאד הבנתי שתמיד עלי לבקש קטן. הזמנו סנדוויץ הגיע להפתעתנו  עם צ'יפס. מה הקשר למה הצ'פיס? – מהר למדנו שכל ארוחה כוללת צורה כלשהי של תפו"א. אמריקה.

הנופים המתגלים מחלון המטוס מקסימים. עננים יפים, שלג. הרים ואגמים.

בסיאטל יצאנו לחצי שעה המתנה בשדה עד שיכינו המטוס לטיסת ההמשך – הטיסות מלאות.

נחיתה באנקורג' אלסקה. שדה קטן ונחמד. מונית למלון Beat Western  (הנחה של (AAA– יש טלפון חינמי שאיתו אפשר לבקש מונית. הנהג הראשון היה הודי.הוא הפתיע אותנו בשאלה "כמה ערים יש בישראל?, טוב באלסקה זה פשוט יש רק 3. מסתבר שאין עודף מוניות בעיר- רק כ 170 מוניות. זאת סיפר לנו הנהג Fari מבנגלה-דש חי 11 שנה באלסקה. הביא אישה לשם וגם אח שלו שם. טוען שיש 4-5 חודשי עבודה בשנה. מונית עולה 100,000 $ לכן אין הרבה. לקחנו ממנו מס' טלפון למקרה הצורך.

קנינו בחנות REI מעיל גשם וכפפות לשולי שאכן היו שימושיים מאד בכל הטיול.

לילה ראשון באלסקה . לינה ב .Best Western

  יום שישי 7 אוגוסט 2009 C°11.6 מזג אוויר יפה מאד. בתחילה היה מעונן חלקית והתבהר ואין גשם.

מכיוון שהיה זמן עד לקבלת הקרוואן החלטנו לנסוע למרכז קניות Diamond . מסתבר שזה לא MALL כפי שאנחנו רגילים אלא שטח ענק ונרחב מאד בין כביש .high way ממש לא מתוכנן להולכי רגל. שמתי לב לחייל שעמד בצומת לפני מעבר חציה וברגע שהאור התחלף לירוק פתח בריצה כאילו מישהו רודף אחריו. מהר מאד הבנתי למה. השיטה לחציה שם: לוחצים על כפתור שמודיע שיש הולך רגל המעוניין לחצות הכביש, מחכים, מתחלף לירוק ומ ה  ר מאד מתחלף לאדום. בשום פנים אי אפשר להספיק לחצות בהליכה – גם בריצה בקושי רב. אבי עם תיק הגב הכבד שסחב איתו לא הספיק אפילו פעם אחת. מזל שהנהגים מחכים, כנראה כבר רגילים ויודעים. עכשיו יודעים למה טוב להתאמן בבית הספר בריצת 100 מטר?

הגענו לAAA והם היו ממש נחמדים. נתנו חומר כתוב.

קנינו SIM  אמריקאי לשיחות ב50 $ - קניה חשובה מאד שהוכיחה עצמה בהמשך.

עכשיו כיצד חוזרים למלון? לא ראינו תחנת מוניות ולכן שאלנו האם יש כזו. קיבלנו מבט עיני עגל מופתע. מתאים לכך שהכל בנוי לבעלי מכוניות וודאי לא להולכי רגל. ראינו מונית ליד סניף בורג ראנץ. הנהג נכנס לקנות משהו לאכול. ארבנו לו ונכנסנו למונית עם מוזיקה ערבית. מסתבר שהנהג מצרי. אבי פנה אליו בערבית ואח"כ דיברנו אנגלית. הבחור 10 שנים באלסקה ולא נשוי.

עם המונית נסענו למקום משם לקחנו את הקרוואן. אבי שואל האם הכל תקין. הבחור אומר כן הכל נבדק ב Check list אם אתה רוצה אתה יכול לבדוק. אבי: לא לא אם אתה אומר אז בסדר.

מיד נסענו לחניון Golden Nugget RV Park כדי להתארגן, להכיר את הבית החדש לבדוק החיבורים. קיבלנו מקום חניה נוח קרוב לפינת בידור, מקלחות. לכבוד יום שישי הייתה הופעת זמר עם כיבוד. רוב האנשים מבוגרים / פנסיונרים וכך ככלל באלסקה התיירים הם פנסיונרים או על סף הפנסיה.

הייתה הופעת יום שישי וכולם מתכנסים

שולי מתכננת את יום המחרת- מה נראה ומה נבקר?